אחת החוויות הרגישות, המורכבות והעוצמתיות של אישה היא כשהיא בהיריון ומתקדמת לקראת לידה. מתמודדת עם טראומה מינית יכולה, לעיתים קרובות, לחשוש מאוד מהלידה, לראות אותה כאיום.
יש סיטואציות רבות במהלך ההיריון והלידה שמשחזרות את הטראומה ומעלות טריגרים. לדוגמה: שכיבה על הגב בבדיקה גופנית, דמות סמכותית שאומרת לה מה לעשות, מגע ועירום ועוד. יש סיטואציות מרכזיות שיכולות לשחזר את הטראומה, ועל רובן דיברו וכתבו, ובכל זאת, אני מזמינה אתכם לשאול את עצמכם, כמו שאני שואלת את עצמי בכל פעם כשאני מלווה מתמודדת, האם אנחנו כל הזמן במודעות וברגישות לכל תחושה שעולה אצלה?
כל מפגש עם מתמודדת הוא פונטציאל. לא תמיד נדע שהיא מתמודדת, אולי נגלה בתחילת המפגש, אולי בסופו ואולי לעולם לא נדע.
חשוב שנהייה מודעים, גם אם לא בכוונה, שאנחנו בעמדת השליטה של המפגש. המפגש מתקיים אצלנו, בזמן שלנו ובדרך שלנו. אנחנו מקור הידע והמידע ואנחנו גם הממליצים על בסיס התשאול הראשוני והמטפלים במפגש.
המתמודדת מגיעה בעמדת 'נחיתות' כי היא המטופלת. היא אומנם יכולה להחליט שאינה רוצה לענות על שאלות או להיבדק. אך תחושת הנחיתות וחוסר השליטה קיימת.
הגוף והרגש יגיבו כמו שגוף ורגש מגיבים במצבי לחץ. קפיאה, בריחה, לחימה או ריצוי. במודע או לא במודע.
אז איך בכל זאת, נוכל אנחנו לתת תחושת שליטה אצל המתמודדת כאשר אנחנו השולטים במפגש?
- נוכל לשלוח לה הסבר מקדים על הקליניקה, חניה, מקום המתנה ועוד, הכולל צילומים – כדי שתדע להגיע למקום המפגש בלי שתרגיש שהיא הולכת לאיבוד ולא יודעת איפה היא.
- בתשאול הראשוני נוכל לשאול אותה אם יש דברים שהיא תרצה לשתף, שחשוב שאנחנו נדע לקראת הטיפול, בשביל שנוכל להיות רגישים ומודעים אליהם לקראת מצב אינטימי שיכול להיות שנמצא בו. וגם אם היא לא תענה, השאלה 'תפתח דלת' לשיתוף עתידי.
- נוכל לשאול אותה איך היא מתמודדת עם מצבים שמורכבים לה ונעשה כמיטב יכולתנו להתאים את הטיפול כדי שהיא תוכל להשתמש באותן טכניקות ההתמודדות שאליהן היא רגילה והם מוכרים וטובים לה.
- נוכל לשאול אותה איך אנחנו יכולים לסייע ולהקל על תוכן המפגש ולהתאים את עצמנו אליה.
- בסיום המפגש נוכל לשאול לשלומה, האם יש משהו נוסף שנוכל לעשות למענה או שחשוב שנדע.
באפשרויות שמיניתי לא התייחסתי לשאלת העבר שלה. מה עברה, מתי, על ידי מי ועוד.
לא תמיד, התשובות לשאלות הללו רלוונטיות למפגש ולטיפול. מה שחשוב זה הכאן והעכשיו. מה מורכב ואיך נתמודד.
בחזרה לפסקה השניה במאמר, הסברתי שכל מפגש הוא פונטציאל. אבל פונטציאל למה?:
פונטציאל לא לשחזר את הטראומה.
פונטציאל לחוויה מתקנת.
פונטציאל להחזרת אמון וביטחון.
פונטציאל לריפוי והחלמה.
לסיכום, יש לנו; לבחירת המילים, טון הדיבור, התנהגות וטיפול, חשיבות עצומה בתחושה שהמתמודדת תצא מהמפגש איתנו.
חשוב שנעשה כמיטב יכולתנו לתת לה סביבה בטוחה ומכילה, ובכל פעם ובכל דבר שנוכל – נחזיר לה את השליטה והבחירה לעשות החלטות שנכונות לה.
נוכל לייצר פה הזדמנות לחוויה מתקנת, לבניית ביטחון עצמי וריפוי.
יש לנו את הכוח לעזור לה לעבור את התקופה המורכבת הזו תוך שמירה על כבודה, רצונה והצרכים שלה.
חשוב שלא נחמיץ את ההזדמנות הזו להעניק לה כוח ומשמעות בעזרת ליווי רגיש, ליווי בהקשבה, ליווי בהכלה ואמפתיה.
וכך, נוכל לעזור לה להתמודד עם טראומות העבר שלה בצורה המיטבית ביותר ובשאיפה לריפוי.
